כפי שציינה הרשמת, מתדפיסי חשבון הבנק והמסמכים שצירפו המערערות לבקשה עולה כי יש להן יתרות זכות בסכומים משמעותיים, מקורות הכנסה משמעותיים והן נוהגות לערוך עסקאות בסכומים גבוהים. בצדק נקבע אפוא כי לא הונחה תשתית עובדתית המוכיחה כי אין ביכולתן הכלכלית לשלם את האגרה ולהפקיד את הערובה.

בעיקר טענה המערערת כי לשיטתה הבקשה הוגשה במסגרת מניין הימים לנקיטת ההליך; כי יש ליתן משקל להיותה בלתי מיוצגת; כי סיכויי ההליך בעניינה טובים לאור חילוקי הדעות בין השופטים ובשים לב לדעת המיעוט בפסק הדין; וכי ההכרעה שניתנה בעניינה בבקשת רשות הערעור הסבה נזק רב לה ולילדיה.

כפי שציינה הרשמת, המערער לא עמד בחובה המוטלת עליו להניח תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבו הכלכלי, ובקשתו חסרה.

כפי שציינה הרשמת, בקשת המערערים אינה מניחה תשתית ראייתית מלאה ומבוססת באשר למצבם הכלכלי וגם סיכויי ההליך (בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי") אינם מטים את הכף לטובת קבלת הבקשה.

הרשמת נתנה דעתה בהחלטותיה למכלול הנתונים הרלוונטיים לעניין, ובכלל זה למצבו הכלכלי של המשיב כפי שמשתקף מהאסמכתאות שצורפו לבקשתו; לטענות המערער בנוגע לחברה שבבעלות המשיב ולכך שלא שילם את הוצאות ההליך בבית המשפט המחוזי.

כפי שציינה הרשמת ובצדק, המערערת לא הניחה תשתית עובדתית מלאה ועדכנית ביחס למצבה הכלכלי. בכלל זה, המערערת לא הציגה תדפיס תנועות בחשבון הבנק שבבעלותה ואף לא ביססה את טענתה כי היא תומכת כלכלית בהוריה.

נטען כי ההליך מעורר שאלות בעלות חשיבות משפטית באשר לסמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה; וכי ע"א 2521/23 מנוגד להלכה שנפסקה על ידי בית משפט זה, לפיה פסק דין שניתן בהיעדר סמכות עניינית – בטל, ובעל הדין רשאי להעלות טענה זו בכל שלב לאורך ההליך, גם בפני ערכאת הערעור.

נטען כי בניגוד להחלטת הרשמת, המערערים לא התמהמהו בהגשת הבקשה, אלא פעלו מיד לאחר שקיבלו את תשובת המשיבה אשר סירבה להגיע עמם להסכמות; כי המענה מטעם המשיבה התקבל רק לאחר שחלף המועד האחרון להגשת ערעור.

אין די בהקשר זה בהעלאת טענה כללית לתקופת מילואים ארוכה של אחד מעורכי הדין במשרד (ללא פירוט מדויק של משך המילואים, כבענייננו).

בערעורם, שבים וטוענים המערערים כי בקשתם לפטור מאגרה והפקדת ערובה נגזרת ממצבם הכלכלי הקשה, וכי משמעות דחייתה היא נעילת שעריו של בית המשפט ״על בסיס אדנים טכניים״ (סעיף 3 לערעור). זאת, תוך פגיעה חמורה בזכות השוויון של האוכלוסיות המוחלשות בחברה וחרף חשיבותה הרבה של זכות הגישה לערכאות.