כפי שנקבע לא אחת, טעותה של המערערת בנוגע לחישוב המועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף אינה עולה כדי טעם מיוחד. זאת, לנוכח אופיו המיוחד של ההליך המחייב בחינה קפדנית ומצמצמת לקיומו של טעם מיוחד כאמור.

נטען כי בית המשפט המחוזי דן בשאלת סמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון בתוקף התקנון החדש, זאת שעה שהמשיבים כלל לא הגישו ערעור בנדון, ואף נתן להם סעד שכלל לא נתבקש על ידם, בדמות הענקת סמכות עניינית לבית המשפט לענייני משפחה; וזאת, בניגוד להלכה שמתירה לעשות כן רק במקרים חריגים ונדירים, שהמקרה שלפנינו אינו בא בגדרם. 

נטען כי בית המשפט המחוזי דן בשאלת סמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון בתוקף התקנון החדש, זאת שעה שהמשיבים כלל לא הגישו ערעור בנדון, ואף נתן להם סעד שכלל לא נתבקש על ידם, בדמות הענקת סמכות עניינית לבית המשפט לענייני משפחה; וזאת, בניגוד להלכה שמתירה לעשות כן רק במקרים חריגים ונדירים, שהמקרה שלפנינו אינו בא בגדרם. 

המבקש טוען, כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית בדבר היקף סמכותה של ערכאת הערעור להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית; וכן שאלה עקרונית שעניינה סמכותו של בית המשפט להכריז על חוסר כשירות של מצַוֶוה, כאשר צוואה נחתמה בפני נוטריון, אשר מחויב, מכוח תקנה 4(ד) לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977.

נטען כי בית המשפט המחוזי דן בשאלת סמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון בתוקף התקנון החדש, זאת שעה שהמשיבים כלל לא הגישו ערעור בנדון, ואף נתן להם סעד שכלל לא נתבקש על ידם, בדמות הענקת סמכות עניינית לבית המשפט לענייני משפחה; וזאת, בניגוד להלכה שמתירה לעשות כן רק במקרים חריגים ונדירים, שהמקרה שלפנינו אינו בא בגדרם. 

המבקש טוען, כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית בדבר היקף סמכותה של ערכאת הערעור להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית; וכן שאלה עקרונית שעניינה סמכותו של בית המשפט להכריז על חוסר כשירות של מצַוֶוה, כאשר צוואה נחתמה בפני נוטריון, אשר מחויב, מכוח תקנה 4(ד) לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977.

בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי – קיבלו החלטות נכונות אשר עולות בקנה אחד עם הדין הכללי המורה כיצד יש לפרק שותפות במקרקעין בין בני זוג מתגרשים כשדרכיהם נפרדות. דבריי שיבואו להלן הם בגדר הבעת דעה של דן יחיד שאינה מתיימרת למצות את הדיון בסוגיה המשפטית הכללית ולקבוע בעניינה הלכה מחייבת.

הבקשה שבפני לא מעלה שאלה עקרונית והמבקש אף לא טען לכך. חשוב לחזור ולהדגיש, כפי שהובהר גם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, פתוחה בפני המבקש הדרך להגיש תביעה חדשה שבה הדברים יובאו באופן מסודר וברור, כך שהעניין אף לא מעורר חשש לעיוות דין המצדיק התערבות.

המבקשת, שאינה מיוצגת, טוענת כי התקיימה כוונת שיתוף בין הצדדים ביחס לדירות, ומוסיפה כי הערכאות הקודמות ביססו את מסקנתן בעניין זה על ראיות ומסמכים שאינם מהימנים. 

פסיקתנו נתנה את דעתה לסוגיה שבה עסקינן, ולא אחת. בידוע הוא, כי הליכי התמחרות נועדו להשיא את התמורה של בעלי הנכס תוך שימוש ביתרונותיו של השוק החופשי. עם זאת, לצד אינטרס זה, קיימת חשיבות רבה לשמירה על עיקרון הסופיות בהליכי התמחרות ועל אמון הציבור בהם.