טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו להפחית את שיעור ההוצאות שפסק בית משפט השלום לטובתו. המבקש מדגיש כי בית המשפט המחוזי לא נתן דעתו לקביעתו של בית משפט השלום כי המשיב עשה שימוש לרעה בהליכים וכי התביעה שהגיש היא בגדר "תביעת השתקה", קביעה שנומקה כדבעי על ידי בית משפט השלום. 

מקריאת הבקשה עולה כי היא נוגעת אך לעניינו הפרטני של המבקש והיא אינה מעוררת כל שאלה עקרונית שראוי לה, לפי טיבה ומהותה, לזכות לבירור משפטי נוסף במסגרת ערעור "בגלגול שלישי". עוד שוכנעתי כי מתן רשות ערעור אינו דרוש על מנת למנוע עיוות דין.

בהתאם לתקנה 46 לתקנות, בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. 

מכאן הבקשה שלפניי, שממוקדת, בעיקרו של דבר, בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות על הסף את התביעה שכנגד ככל שהיא מכוונת כלפי עו"ד מזרחי בעילה של שימוש לרעה בהליכי משפט.

בבקשתו טוען המבקש כי עניינו מעורר "שאלות מהותיות הנוגעות לבחינת פרשנות סעיף 12 לפקודת הנזיקין בעניין המשתף והמשדל".

המבקש מציין כי בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי נמחקו מכתב התביעה שכנגד למעלה מ-80 פרסומים, אך נותרו כ-22 מכתבים שקיבלו התייחסות בכתב התביעה שכנגד. נטען כי מתוך מכתבים אלה, 16 מכתבים אינם מהווים "פרסום" כמובנו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, מאחר שהם נשלחו למשיבה בלבד, ומכל מקום, כולם פרסומים מותרים שנעשו "תוך כדי הליך משפטי", החוסים תחת ההגנות הקבועות בסעיף 13 לחוק.

בבקשה דנן משליכה המבקשת את יהבה על סתירות נטענות בין החלטתו של בית משפט השלום לבין החלטות אחרות, ובהן עניין לנגרמן הנזכר, כמו גם החלטה נוספת מיום 8.9.2022 שדחתה בקשה אחרת שהגישה למתן צו הטרדה מאיימת נגד אותו עיתונאי (ה"ט 18134-09-22, השופט ר' נבון).

טוען נתניהו, בין היתר, כי כתב התביעה לא הומצא לו כדין; כי התביעה שהוגשה נגדו כרוכה בתביעה נגד זלינגר, ועל כן, לא היה מקום ליתן פסק דין בהעדר הגנה בעניינו, בעוד התביעה נגד זלינגר תלויה ועומדת; וכי בנסיבות המקרה, לא היה מקום לסטות מההלכה המקובלת, שלפיה יש להעתר לבקשות לביטול פסק דין בהעדר הגנה.  

פסקי הדין קמא נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". בית משפט קמא הטעים בפסק דינו כי אין בעובדה שהתביעה הוגשה נגד נתבע נוסף, המשיב הפורמלי דכאן (להלן: זלינגר), כדי לשנות את ההכרעה המשפטית אליה הגיע בית משפט השלום.

בבקשתו טוען המבקש כי פסקי הדין של הערכאות קמא מעוררים שאלה עקרונית לעניין היחס בין פסק דין בהליך פלילי שהסתיים בזיכוי, לבין ההגנה הקבועה בסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע. המבקש הפנה לפסק דינו של בית משפט זה ב ע"א 788/79 ריימר נ' עיזבון המנוח ברקו (דב) רייבר, פ"ד לו(2) 141 (1981).