בעל דין המבקש כי יושבו לידיו הוצאות אותן הוציא לטענתו בהליך משפטי נדרש להוכיח: כי ההוצאות הנטענות אכן הוצאו על ידו בפועל או שהתחייב להוציאן; כי מדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות שהיו דרושות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין.

הנתבע קיבל אינספור הזדמנויות להסיר מחדלו באי-המצאת הסרטונים לעיונה של התובעת ולא עשה וזאת ללא כל צידוק סביר ולמעשה ללא צידוק ככלל. כתב ההגנה נמחק. 

מחיקת כתב הגנה - לא בכל יום נתבעת מתעלמת פעם אחר פעם מצווים שניתנים בעניינה ומאלצת את התובע לפנות שוב ושוב לבית-המשפט.

ניהול שלב שמיעת הראיות, מבלי שבעל דין מניח מסד עובדתי שונה, נוסף מזה שהונח בשלב תחשיבי הנזק, מתוך אדישות או שוויון נפש לתוספת העלות שתוטל על הצד שכנגד בשל יתרת האגרה שתושת עליו בתום ההליך, נופלת להגדרה של שימוש לרעה בהליכי משפט ובניהול בלתי-מידתי של ההליך ביחס לעלותו. 

תקנה 176 לתקנות הדנה בסמכותו של בית-המשפט למתן הוראות מבחינה בין שני סוגים של הארכות מועדים: אלה הקבועים בחיקוק - ניתנים להארכה בהתקיימם של טעמים מיוחדים; אלה שנקבעו על-ידי בית-המשפט - ניתנים להארכה לפי שיקול-דעתו של בית-המשפט.

אין מקום ככלל לדון בבקשה להגדלת היקף גוף הערעור עובר להגשת הערעור עצמו, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן במיוחד.

פינוי מקרקעין - בית-משפט קמא שקל את כל השיקולים הרלבנטיים למתן ולאי-מתן סעד זמני בהליכי ערעור נגד פסק-דין שמורה על פינויו של המערער מנכס המקרקעין - הבקשה נדחתה. 

הלכה פסוקה היא, כי על המבקש סעד זמני לבוא לבית המשפט כשידיו נקיות. בית המשפט לא יִזקק לבקשה למתן סעד זמני, כאשר בה בעת, במקביל לבירור הבקשה, מפר מגישהּ את החלטת בית המשפט, ברגל גסה.

חובות אלו, שהן מושכלות יסוד בהתנהלותם הראויה של מי שבא בשעריו של בית המשפט - לא מצאו זכר בהתנהלותם של המבקשים לפני בית משפט קמא, והדברים ברורים ומדברים בעד עצמם.

בענייננו לא ניתן להניח כי כתב התביעה הגיע למשיבה, מהטעם הפשוט שלפי דיווחם של המבקשים עצמם, כמו גם תמציות הרישום ממשרד הפנים שהמציאו, המשיבה אינה פעילה, המשרד בו בוצעה הדבקה, ככל הנראה, אינו משרדה, ומכל מקום אינו משרד פעיל, ובעלי מניותיה אינם עוד בין החיים.