טענות זכות שונות הנובעות מאותו סכסוך חוזי; שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות; מניעת הכרעות סותרות - הבקשה התקבלה. 

תקנות סדר הדין האזרחי מטילות על יוזם ההליך הערעורי את החובה לצרף לערעור את העתקי המסמכים עליהם הוא מבקש להסתמך אשר "הוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת".

בנסיבות המקרה יש מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשתו וזאת נוכח מורכבות הסוגיה הנוגעת ליישום הוראת המעבר הקבועה בתקנה 180(ג) לתקסד"א החדשות.

האם מוסמך בית-המשפט למנוע מאדם לנקוט הליכים משפטיים בערכאות שיפוטיות בישראל?

בקשה לערובה לתשלום הוצאות היא בקשה שיכול לבקש נתבע מבית המשפט כלפי תובע, ולא להיפך.

ההליך בבית משפט השלום נפתח לפני יום 01.01.21, הוא יום התחילה של התקנות החדשות. לפיכך, בהתאם להוראות תקנה 180(ג) לתקנות החדשות ההליך בבית משפט השלום התנהל לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הקודמות"). עם זאת, בהתאם להוראות תקנה 180(ג)(1) לתקנות החדשות, הרי שפרק ט"ז לתקנות החדשות הוחל באופן מיידי, גם על הליכים המתנהלים לפי התקנות הקודמות. פרק ט"ז לתקנות החדשות כולל בתוכו, בין היתר, את תקנה 133... הוראות התקנות - חד משמעיות: יש לקבל את עמדת בעל הדין שכנגד, עובר לחתימת הפסיקתה, וכזאת לא נעשה. הפסיקתה שנחתמה בבית המשפט השלום, ניתנה איפוא בניגוד לתקנות; אחת דינה - להתבטל.

בהתאם לתקנה 176(ב) לתקסד"א החדשות, המבקש להאריך מועד נדרש להראות "טעם מיוחד לכך". בכך, לא שינו תקסד"א החדשות מן ההסדר שהיה קבוע בתקנה 528 לתקסד"א הישנות (תשמ"ד). 

טענת המבקשים כי ההחלטה לא הובאה לידיעתם על-ידי בא-כוחם הקודם אינה מקימה עילה למתן הארכת מועד, שהרי בפסיקה כבר נקבע כי תקלות או אי הבנות ביחסים שבין בעל-דין לבין בא-כוחו אינן מהוות, ברגיל, "טעם מיוחד" להארכת מועד.

כפי שנפסק בעבר לא-אחת, הפעלת סמכותו של בית המשפט בערעור להגדלת היקף גוף הערעור תישמר למקרים מיוחדים בלבד - שהם החריג ולא הכלל - וזאת בשים לב למטרותיהן של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. 

המקרה הנדון אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים חריגה ממגבלת ההיקף הקבועה בתקנות, וזאת על אף החריגה המצומצמת שהתבקשה.