בית הדין סבר כי בנסיבות מקרה זה, צירוף העובדות של מועד מכירת הדירה המשותפת, סגירת החשבון המשותף ופתיחת דף חדש בחייו של הבעל סמוך למועד זה מהווים יחד וכל אחד מה לחוד הוכחה לרצינות הפירוד וסופיות השיתוף ביניהם.

בית הדין הרבני בישראל מוסמך לדון בתביעת הבעל בעניין רכוש הצדדים, שנכרכה כדין ובכנות בתביעת גירושין כנה. בנסיבות העניין, ידון בית הדין בעניין הרכוש למרות ההליך המקביל התלוי ועומד בבית משפט זר, בלוס אנג'לס.

כדי לקבוע שהסמכות נתונה לבית הדין הרבני יש להוכיח תחילה שהתביעה והכריכה עומדים ב"מבחן המשולש" של: תביעה גירושין כנה; כנות הכריכה; כריכה כדין.

במקרה דנן, אף אם נעשה שימוש באותן אמות מידה הנהוגות לגבי "צו חוסם", לכאורה לא ניתן לומר כי התביעה שהגיש הבעל לבית המשפט לענייני משפחה הינה תביעה קנטרנית או שהוגשה בכוונה רעה, ומכל מקום ספק אם ניתן לפרש את צו בית הדין, האוסר על הבעל לעשות כל פעולה שתפריע למדורה הספציפי של האישה בדירה, כאוסר עליו להגיש תביעה לבית משפט מוסמך בישראל. כאמור, אין צורך, בנסיבות, שנידרש לסוגיה זו. התוצאה היא, שבית הדין הרבני הוא המוסמך לדון בעניין פירוק השיתוף בדירה שנכרך על ידי האישה בתביעת הבעל לגירושין.

לאחר שמיעת הצדדים ולפי החומר שבתיק פוסק בית-הדין, שהבעל אלמוני חייב במזונות אשתו פלונית. היות והאישה עובדת ומשתכרת למחייתה, פוסק בית-הדין לחייב את הבעל לשלם למזונות אשתו סך 300 דולר לחודש. סכום זה יופקד בחשבון הבנק של האישה.

הטענה שכביכול יש לראות חוסר כנות בעצם רצונו של הבעל שכל התביעות יתבררו בבית-הדין הרבני ולא בבית-המשפט האזרחי, כבר נדחתה פעמים רבות על -די בית-המשפט העליון. להיפך, עצם הרצון לרכז בטריבונל אחד את כל התביעות האפשריות הקשורות בחיסול המשבר במשפחה, הינו כן ואין למצוא בו כל פסול. רק כך ניתן לפתור ביעילות את כל הסכסוכים הקשורים בגירושין. התוצאה היא, שנקבע כי בית-הדין מוסמך לדון בעניין מזונות האישה, רכוש הצדדים וחלוקתו, וכן בכל הקשור להחזקת הילדים.