התיק הוחזר אל בית הדין הרבני בכדי לאפשר לאישה להשמיע טענותיה וראיותיה; טענות האישה כי בעלה אילץ אותה לחתום על הסכם הגירושין תוך כדי איומים ולחצים.

הצדדים התייחסו בארוכה בסיכומיהם למחלוקת השנויה ביניהם בענייני הרכוש והממון שאינה בסמכות בית הדין. לדעת בית הדין, הדבר מצביע על כך שהצדדים סיימו את חייהם המשותפים דה-פקטו ואבן הנגף לסיום ההליך ביניהם דה-יורה, היא המחלוקת ביניהם בענייני הרכוש והממון.

חל משבר בחיי הנישואין. הבעל הגיש תביעת גירושין, האישה או מי מטעמה לא התייצבו. לאחר שהוברר שהאישה בוחרת במודע להתעלם - קיבל בית הדין את תביעת הבעל לגירושין וקבע שהאישה חייבת לקבל את גטה. פסק הדין בדבר חיובה של האישה בקבלת גט לא רק שעומד בתוקפו אלא אף קיבל חיזוק. אין כל ספק שהאישה אינה רוצה את בעלה ושדבריה בדבר שלום בית אינם אלא רטוריקה טקטית מן השפה ולחוץ.