בין השאר נקבע כי כריכת מזונות האישה בתביעת הגירושין, נעשתה כדין והיא כנה. לבית הדין הסמכות הייחודית לדון במזונות האישה.

בין השאר נקבע כי יום הגירושין הוא יום הקובע לאיזון משאבים.

בנושא זכויות הבעל ממקום העבודה לא נתקבלו מב"כ התובע אסמכתאות התומכות בגירסתה לפיה הזכויות הללו אינן כלולות בחוק יחסי ממון מאחר והם זכויות בגין נכות, ומשכך הם נופלות בגדר סעיף 5(א)(2) לחוק יחסי ממון.

נראים הדברים כי הגשת התביעה הוסתרה בכוונת מכוון, כדי לנסות ולרכוש, בדרך שאינה מקובלת וחסרת תום לב, יתרונות בניהול המשא-ומתן בפרט ובניהול ההתדיינויות שבין הצדדים בכלל. לפיכך, יש לקבוע כי התביעה הרכושית שהגישה האישה לבית המשפט אינה כנה. לכן, אין היא יכולה לשלול את סמכות בית הדין לדון בתביעה הרכושית שנכרכה על ידי הבעל בבית הדין.

תביעת האישה וב"כ לביטול ההסכם שנחתם בין הצדדים, נדחית; תוקפו של ההסכם עומד במבחן הן מההיבט ההלכתי והן מההיבט המשפטי ומחייב את הצדדים; בהתאם לכך, תביעת האישה למזונות מיום הפירוד נדחית, כל צד יישאר בעלים על רכושו וזכויותיו; על הצדדים להתגרש; תביעת האישה וב"כ לתשלום כתובה ותוספת מתקבלת; ביה"ד קובע שלאישה מגיע פיצוי נוסף שיניח את דעת ביה"ד.

הנראה הוא שאכן יש את הראיה שנכנסו זה אחר זה מתוך תכנון משותף באופן הנראה שכוונתם לעבירה ונחשב דבר מכוער. הסבר האישה שהביקור בדירה נועד על מנת לבדוק אפשרות לשוכרה אינו מסתבר. השהות הארוכה ששהו בדירה כמו גם הגעתה לדירה לפני בעל הדירה, עדות החוקרים שהנחשד בחן עם יש מעקב אחריהם ואופי הקשרים שהיו ביניהם, מטילים ספק גדול בהסבר שנתנה האישה לשהותה בדירה.

בין השאר נקבע כי כאשר מדובר בטעות בדין, אין צורך להביא בפני בית הדין טענות עובדתיות או ראיות חדשות, שלא היו ידועות בדיון קודם. לפיכך, אין בעובדה כי היתה סברה קודמת, מוטעית, של בית הדין, שאין הוא מוסמך לדון בתביעה הרכושית, בכדי למנוע את תיקון הטעות על ידי בית הדין עצמו.