נקבע כי הזוכה עמד בנטל להראות כי קיימים בידי צד ג' נכסים של החייבת. כעת, עובר הנטל לצד ג' להראות מהו ההצדק הסביר לאי-העברת הכספים.

ניתן באופן עקרוני לבצע בלשכת ההוצאה לפועל צווי עשה. ואולם, נקבע, כי פסקי דין הקובעים צווי עשה, יבוצעו בהוצאה לפועל, אך ורק כאשר צו העשה הנו ברור דיו, מפורש וניתן לאכיפה.

במקרה דנן, החייב טרם הגיע לגיל פרישה וכן לא חדל לעבוד בנסיבות המזכות אותו בקבלת הגמלאות מידי המעסיק, הכוללות את דמי פיצויי הפיטורין. לפיכך, בקשת הזוכה נדחית. החלטת המימוש בטלה.

לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות לדון בטענות מסוג זה וממילא גם לא בטענות הזוכה לגבי הנסיבות הפסולות של חתימת כתב המחאת הזכות, גם לא במסגרת בקשה בטענת "פרעתי".

החייב בבקשה בטענת פרעתי הראשונה טען כי לא עודכנו סכומים בתיקי ההוצאה לפועל,  הקשורים על ידי הזוכה. טענה זו נדחתה. כעת מעלה החייב טענה נוספת כי יש לקבוע כי ערבותו לחיובי ההוצאה לפועל פקעה עם סגירתם של התיקים וכי אין מקום בנסיבות אלה לחייבו ביתרת החוב בתיק אשר אינה נובעת מחוב עצמו אלא מחיובי הגבייה בתיק. מדובר בטענה משפטית שלא הועלתה בבקשתו הקודמת, ולכן לא נבחנה. לטענת החייב יש בטענה זו להביא לסגירת התיק. לכן, יש מקום לאפשר לחייב להעלות טענותיו במסגרת בקשה זו.

ככל שמדובר בכספי פנסיה, כי אז אין מקום לממשם כל עוד לא הגיע החייב לגיל בו זכאי לקבל פנסיה שכן ברור, כי העברת הכספים כפופה להוראות כל דין, לרבות הוראות התקנון.

הזוכה לא הוכיחה כי הצדדים שינו את פסק הדין למזונות באופן שהחיוב יהיה מעל לגיל 18. סביר כי החייב המשיך לשלם על חשבון חוב העבר.

התשתית העובדתית שהונחה על ידי הזוכה לביסוס טענת פיקטיביות ההמחאה, אינה מספקת. אין די בטיעוני הזוכה בבקשתו בעניין פיקטיביות ההמחאה, הנסמכים על ראיות נסיבתיות והסקת מסקנות מהן, כדי להעביר את נטל הבאת הראיות לסתור למגרשה של צד ג'.

בנסיבות הענין, לאור סטטוס החברה כ"מחוקה", הורה כב' רשם ההוצאה לפועל על ביטול כל ההליכים בתיק ועל סגירת התיק. ככל שתוגש בקשת החייאה לחברה, כאמור בפק' החברות, ניתן יהיה לבקש החייאתו של התיק.

בין השאר נקבע כי התנהלות כאמור מצד החייב יש בה כדי ללמד על כוונתו של החייב לתעד את תשלומי המזונות עבור הזוכה בתיעוד ייחודי, הן בגין תשלום שוטף והן בגין חוב עבר.