במקרה דנן, המצאה לבת החייבים בביתם, כתובתם הרשומה, כאשר הבת הנה בת 16 שנתיים מבגרותה, עונה, על תנאי "מראית העין" הקבוע בתקנות, ומכל מקום, החזקה הראייתית הסטטוטורית הנ"ל לא נסתרה ע"י החייב בראיות כלשהן. 

אין כל אפשרות להשתמש בסעיף 18א לחוק ההוצאה לפועל. בענייננו פסק הדין לא בוטל ולא שונה. לא ניתנה כל הוראה אופרטיבית בהחלטת כב' הרשמת אונגר בדבר הסכום שבגינו יש לפתוח תיק ההוצאה לפועל. מן הראוי כי הסוגיות הכספיות תתבררנה בין הצדדים בערכאה המתאימה ויש לשקול פנייה לרואה חשבון לביצוע תחשיב מדויק של הכספים ששולמו.  

בקשה לצו תשלומים יש להגיש באמצעות שאלון, טופס ויתור על סודיות וכן כל המסמכים המפורטים שם, לרבות מסמכים להוכחת הכנסות והוצאות החייב ובני משפחתו הסמוכים על שולחנו וכן מסמכים אודות נכסיו של החייב. 

על מנת להביא להעברתו של נטל ההוכחה, יש צורך ולו בראיה פוזיטיבית אחת לכאורה, הנוגעת לתשלומים עצמם ואין די בראיות חיצוניות או ראיות אשר יכולות להצביע על קיומה של טענה, ככל שתתקבל פרשנות זאת או אחרת. 

יסודה של המחלוקת נטוע בשאלה האם יש לחייב החייבים בתשלום סנקציה בסך של 100,000 ₪  + מע"מ שנקבעה בפסק הדין במקרה של אי עמידה בהסדר תשלומים, כאשר מדובר באיחור בן יומיים בתשלום ואשר הנסיבות לאיחור שנויות במחלוקת. 

קיים ספק בשאלה האם היה על הכונס לשלם, מלכתחילה, הסכומים הנ"ל לרשות המקומית, כאשר עפ"י ההלכה הנוהגת אין ליתן לחוב עבר בגין היטל השבחה מעמד של הוצאת כינוס או מעמד עדיף אחר על פני חוב המובטח במשכנתא.

רשם ההוצאה לפועל חייב לבצע בהוצאה לפועל פסק דין, גם אם פסק הדין מוטעה, כאשר הטעות המשתמעת אותה מייחס הזוכה לבית המשפט היא שלילת ריבית פיגורים להם זכאי הזוכה בהתאם להוראות חוק הריבית. 

משקבע רשם ההוצאה לפועל תחימת מועדים שעל פיהם ועל פיהם בלבד, תותר יציאת החייב מהארץ, אין פירושו של דבר כי חייב זה רשאי לעשות דין לעצמו ולנצל את דבר העובדה כי אוחז הוא בידו צו לביטול עיכוב יציאתו מהארץ ולעשות בו שימוש מתי שיחפוץ.

הכרעתו של רשם ההוצאה לפועל איננה מקימה מעשה בית-דין מכוחו של "השתק עילה" אולם היא כן מקימה "השתק פלוגתא", אשר מונע הגשת בקשות חוזרות ונשנות למשל בטענת "פרעתי". 

המסגרת הנורמטיבית לאורה יש להכריע בסוגיה דנן, הינה איזון ראוי בין זכותה החוקתית של החייבת לחופש תנועה והפגיעה האישית החמורה שתגרם לה מפאת היותו תושב חוץ לכאורה, באם תישלל זכותה לצאת את הארץ. זאת, אל מול זכותו החוקתית של הזוכה לקניינו.