בין השאר נקבע כי רשם ההוצאה לפועל אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות שיפוטיות, והוא אינו מוסמך להרהר על צדקתו, להוסיף לפסק הדין או לקרוא לתוכו דבר שלא נקבע בו.

בהיבט העקרוני הוראת סעיף 22(א)(5) לחוק לא מונעת הטלת עיקול על מכונית נכים באופן גורף כמו כן גם את מימוש העיקול אם גובשו התנאים לכך. 

לאחר שרשמת ההוצאה לפועל בחנה את מכלול הפעולות שביצע ב"כ הזוכה בתיק, ולאחר שהופיעו בפניה החייב והערב אשר לא העלה, כל ממצא חדש בדבר יכולתו הכלכלית של החייב המאפשרים לו לפרוע את חובו, נעתרה כב' הרשמת לבקשה למיצוי הליכים כנגד שני הערבים בתיק.

מטרת מתן הערובה היא להבטיח את אחריות הכונס למילוי התפקיד. מטרה נלווית היא הבטחת יכולת פירעון מהערובה במקרה שהכונס כשל במילוי תפקידו וניתנה החלטה המחייבת אותו בחיוב כלשהוא.

תיק הוצאה לפועל זה, עניינו ביצוע איזון משאבים רכושי בין בני זוג, מכוח הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, ומשכך כל עוד לא הורה בית המשפט לענייני משפחה כי פסק הדין יבוצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, יש לבצעו על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו.

על-פי הוראות חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו, רשאי רשם ההוצל"פ לשחזר תיק שאבד, בוער, או הושמד, חלקו או כולו. צו שיחזור (לעיתים אף יפורסם הדבר ברשומות) מחייב המצאת כל מסמך מידי מי המחזיק בו, וכלפיו מופנה צו השחזור.

קיומה של ההסכמה שנוי המחלוקת, ולפיכך דומה, כי אין מנוס מקביעת דיון במעמד הצדדים. ראוי לציין, כי ללא הטענה בדבר הסכמה לקיזוז ברי, כי היה מקום לדחות את בקשת החייב על הסף, שכן הדין הוא שאין מקום לקזז מחיובי המזונות סכומים שונים באין הסכמה מפורשת לכך.

אין כל מקור המטיל חובה על זוכה לבדוק מדוע לא נפרע החוב כלפיו בטרם נדחק לפנות ללשכת ההוצאה לפועל. הדבר נכון כאשר מדובר בחייב פרטי, ונכון ביתר שאת כאשר מדובר בחייבת המהווה רשות שלטונית. מעבר לכך, גם הטענה לפיה התיק נפתח מיד ובסמוך לאחר תום מועד הפירעון, לאו טענה היא, משום שהזוכה יכול היה לפתוח את התיק בכל יום נתון עד למועד פירעון ההמחאה שעה שטענה זו ממילא לא יכולה היתה עוד להיטען.

הגשת בקשות מקבילות במספר תיקים תוך הסתרת החלטות שניתנו בבקשות קודמות הינה תופעה פסולה ומעבר להיותה מוטעית משפטית הינה נגועה בחוסר תום לב וחמורה.

בקשת החייב לא נתמכה במסמכים המעידים על החיובים ועל התשלום בפועל. הגם שהזוכה בתגובתה לא נתנה כל התייחסות לטענות החייב; אין חולק כי הזוכה לא הודתה מפורשות בזכות החייב לקבל הכספים הנטענים ואין חולק כי אין המדובר בעניינינו בזכות חלוטה ולכן זכות החייב לקיזוז הכספים ששולמו על ידו, הנה זכות השנויה המחלוקת.