על פי תשובת צד ג", מדובר בקרן השתלמות, כאשר מדובר בקרן השתלמות ניתן להטיל עיקול על הכספים המופקדים בקרן השתלמות, ועיקול זה יעמוד בעינו עד אשר יגיע מועד הוצאת הכספים מהקרן לפי האמור בתקנונה.

המועד הקובע לתשלום הריבית הינו המועד שנקבע בפסק הבורר ולא המועד שאושר בו פסק הבורר, שכן נהיר הוא, שאישורו של פסק בורר, אשר נותן לו תוקף של פסק דין, אינו יוצר את החיובים מכח פסק הבורר אלא מאשרם. ממועד מתן הפסק, חייבים הצדדים ביחסים שביניהם על פי הפסק, כאשר אישור הפסק מעניק לו תוקף משפטי של פסק דין ובכך מתאפשרת נקיטת הליכי הוצל"פ, אך אין הדבר גורע מהחובה של הצדדים לפעול בהתאם לפסק, החל מיום נתינתו.

לאחר שביצעה הזוכה מספר הליכי גבייה בחודש ספטמבר 2011, הגיש החייב בקשה בטענת פרעתי, במסגרתה טען כי לאחר מתן החלטת בית המשפט חזרו הצדדים לחיות יחד ולמעשה התגוררו יחדיו עד לשלהי חודש אפריל 2010; טוענת הזוכה כי חייהם המשותפים של הצדדים לא היו רצופים וסדירים כפי שמבקש החייב להציג. עוד טענה, כי נמנעה מלנקוט בהליכי הוצל"פ כנגד החייב, הן בשל אי התמצאותה בדין, הן בשל היותה טרודה במשך השנים בכלכלת הבית ובגידול ילדיהם המשותפים והן טענה לחשש מנקיטת הליכים בשל התנהלות החייב כלפיה.

קרי הזוכה לא פעלה בתיק החל מחודש יוני 2001 ועד לחודש 05/2011מן המפורסמות כי תיק הוצל"פ אינו משמש כקופת חסכון .

ככל חשוב במערכת המשפט במדינת ישראל הינו עקרון תום הלב; עקרון תום הלב חולש גם  בניהול ובביצוע הליכי הוצאה לפועל .

השאלה האם עדיין קיים חוב לנמחה ו/או האם נתקבלו כספים לידיו מגורמים נוספים בהתאם להמחאה – אינה שאלה שעומדת על הפרק וספק האם לרשם הוצל"פ הסמכות לדון בה ולהכריע, שכן עניין הוא לצדדים החתומים על ההמחאה ביחסים שבינם לבין עצמם ואין המדובר ביחסים המשפיעים על החבות של החייבים כלפי הזוכים או הנמחים.

סעיף 66ג(ב) קובע כי בהתראה יצוין שזו תיכנס לתוקף אלא אם יפרע החייב החוב ; או יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את הרשם כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל בעניין זה; תכליתן של ההגבלות היא ליתן כלי קיצוני פחות ממאסר בידי הרשם, כדי להביא למימוש פסק הדין, ולסייע לזוכה במימוש זכייתו.

תכליתן של ההגבלות היא ליתן כלי קיצוני פחות ממאסר בידי הרשם, כדי להביא למימוש פסק הדין, ולסייע לזוכה במימוש זכייתו; בעבר נשמעה ביקורת על אופן חקיקת פרק ההגבלות ולפיה האיסור הגורף על הגבלת רישיונו של מי שעיסוקו נהיגה, גורר תוצאה קשה, פקודת מאסר לא ניתן להטיל, ואת הסעד היעיל ביותר - הגבלה על רישיון נהיגה – לא ניתן להטיל.

המשיבים אישרו שלאורך כל השנים היה הזוכה המנוח מיוצג בתיק ההוצאה לפועל. חרף כך, לא ראו לנכון, המשיבים ו/או ב"כ לעדכן את תיק ההוצאה לפועל בדבר פטירת הזוכה המנוח והעובדה כי הם פועלים להמצאת צו קיום הצוואה.

אין כל מקור המטיל חובה על זוכה לבדוק מדוע לא נפרע החוב כלפיו בטרם נדחק לפנות ללשכת ההוצאה לפועל. הדבר נכון כאשר מדובר בחייב פרטי, ונכון ביתר שאת כאשר מדובר בחייבת המהווה רשות שלטונית. מעבר לכך, גם הטענה לפיה התיק נפתח מיד ובסמוך לאחר תום מועד הפירעון, לאו טענה היא, משום שהזוכה יכול היה לפתוח את התיק בכל יום נתון עד למועד פירעון ההמחאה שעה שטענה זו ממילא לא יכולה היתה עוד להיטען.

אף אם החייב היה משלם את המזונות השוטפים ומחצית ההוצאות הרפואיות כסדרם, ואף אם בתיק לא היתה כל יתרת חוב שהיא, הרי שבהתאם להלכה שנקבעה בפסיקה, עדיין היתה גוברת זכותה של הקטינה לתשלום מזונותיה על זכותו של החייב לחופש התנועה.

קל וחומר בענייננו אנו שהחייב לא התמיד בתשלום המזונות ויתרת החוב בתיק טרם נפרעה; החייב הודה שלו קרובי משפחה בחו"ל ואף לא הכחיש את טענת הזוכה לפיה בדק בעבר אפשרות של הגירה והשתלבות בעסק המשפחתי בארצות הברית, ואף טס לסין לצורך כך בשליחות בני משפחתו.