תכליתו של סעיף 19(ג) לחוק ההוצל"פ הולמת את אחת מתכליותיו החשובות של חוק ההוצל"פ, בעת הזו, והיא ייעול האכיפה והגבייה. תכלית זו קיבלה משנה תוקף לאחר תיקון 29 לחוק.

במקרה דנן, קם חשש לכאורי בלבד שהזוכה עשוי להתחמק על ידי בקשה זו מתשלום חובו כלפי נושיו בחוסר תם לב. 

קיים ספק בשאלה האם היה על הכונס לשלם, מלכתחילה, הסכומים הנ"ל לרשות המקומית, כאשר עפ"י ההלכה הנוהגת אין ליתן לחוב עבר בגין היטל השבחה מעמד של הוצאת כינוס או מעמד עדיף אחר על פני חוב המובטח במשכנתא.

האם בנסיבות הספציפיות של המקרה דנן, בהן פתח הבנק תיק למימוש משכון הן כנגד הקונה והן כנגד המוכר, מוסמך רשם ההוצאה לפועל לקבוע במסגרת טענת "פרעתי" כי יש למחוק את המוכר כחייב מהתיק.

רשם ההוצאה לפועל סבר כי דרך ביצועו הייחודית של חלקת החייבת בהסכם ניתנת לביצוע מעשי עם מינוי בא כוח הזוכה ככונס נכסים על חלקה בעיזבון ממנו אמורה היא להסתלק.

בקשת החייב לא נתמכה במסמכים המעידים על החיובים ועל התשלום בפועל. הגם שהזוכה בתגובתה לא נתנה כל התייחסות לטענות החייב; אין חולק כי הזוכה לא הודתה מפורשות בזכות החייב לקבל הכספים הנטענים ואין חולק כי אין המדובר בעניינינו בזכות חלוטה ולכן זכות החייב לקיזוז הכספים ששולמו על ידו, הנה זכות השנויה המחלוקת.

שיעור שכר הטרחה שיש לפסוק במקרים בהם הגיעו הצדדים לכלל הסכמה בדבר פרעון חוב הפיגורים בלבד לעת הזו, הינו בהתאם להוראות תקנה 3 לתקנות ולא בהתאם להוראות תקנה 4, למרות חלוף התקופה בת 90 הימים.

צודק וסביר, כי צד ג' - הבנק, לא יעביר את כספיו שלו ללשכת ההוצאה לפועל, ויעמוד באופן מוצדק וסביר על מימוש הבטוחות אשר מוקנות לו, תחילה.

בקשה לצו תשלומים יש להגיש באמצעות שאלון, טופס ויתור על סודיות וכן כל המסמכים המפורטים שם, לרבות מסמכים להוכחת הכנסות והוצאות החייב ובני משפחתו הסמוכים על שולחנו וכן מסמכים אודות נכסיו של החייב.

במקרה בו החברה הינה מחוקה, ולא נדרש עוד בירור של המחלוקת בין הצדדים, קל וחומר במקרה בו נפתח תיק הוצל"פ לביצוע המחאות שחוללו, על הזוכה להיות אישיות משפטית שרירה וקיימת, על מנת שתוכל לעמוד על זכותה לגביית כספים בתיק ההוצל"פ.