הפרשנות לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים

לתוכן העניינים המלא של הספר... לחץ/י  כאן

ככלל, סדרי הדין הם משרת יעיל, אך אדון מסוכן. התעלמות מהם היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה, אך דבקות-יתר במקום שבו נדרשת התחשבות עלולה להיתפס כקפריזית ושרירותית. סדרי הדין נועדו לצנן אך לא להקפיא, לווסת ולנתב אך לא לשתק. בסופו של יום, סדרי הדין נועדו להגשים זכויות מהותיות, ואלה צריכות לעשות את שלהן.

לאור הנ"ל, חשיבותו של חיבור זה, הסוקר בלשון בהירה וקולחת את תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל-התשנ"ג {העוסקות בסדרי הדין בבתי-הדין הרבניים}.

מבין הנושאים שבספר (חלקי):

הרכב בית-הדין ומקום מושבם; מקום המשפט; הגשת המשפט; הזמנת בעלי דין; מהלך הדיון; עדות; שבועה; עיכוב, עיקול וצו מניעה זמני; פשר, החלטה, פסק; הוצאות ושכר-טרחתו של המורשה; פסק-דין שניתן במעמד צד אחד; סתירת הדין ודיון מחדש; ערעור; סידור גט; אישור נישואין וגירושין; חליצה; היתר - עיגון; היתר נישואין; אישור צוואות, עזבונות, אפוטרופוס; הקדשות; מינוי מומחה מטעם בית-הדין ועוד נושאים רבים אחרים.