1.
תחולה ותחילה
סעיפים 17-16 לתיקון מס' 116
קובעים כדלקמן:
"16.
(א) תחילתו של חוק זה, למעט סימן ג' בפרק י' לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה,
שישה חודשים מיום פרסומו (להלן: "יום התחילה").
{הערת
המחברת: סימן ג' הוא הסימן הדן בסמכויות פיקוח ואכיפה כלפי מערכת הביטחון -
סעיפים 208 עד 215 לחוק}
(ב)
תחילתו של סימן ג' בפרק י' לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, שנה מיום פרסומו
של חוק זה, והסמכויות כאמור באותו סימן יופעלו על עבודה שבוצעה החל ביום ז' בניסן
התשס"ט (1 באפריל 2009) ואילך ועל שימוש שנעשה החל באותו מועד ואילך.
(ג)
הוראות סימנים ד', ה', ז' ו- ח' בפרק י' לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 4 לחוק זה,
יחולו על צווים שניתנו מכוח הסימנים האמורים ביום התחילה ואילך.
(ד)
על-אף האמור בסעיף-קטן (ג), על עבודה אסורה שבוצעה לפני יום התחילה במקרקעין שאינם
מנויים בסעיף 243(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, או במקרקעין שאינם בשטח
המיועד בתכנית למבני ציבור, לא יחולו הוראות סעיף 239 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4
לחוק זה, לעניין צו הריסה בלא הליך פלילי, וכן לא יחולו עליה שאר הוראות פרק י'
לחוק העיקרי, כנוסחן בסעיף 4 לחוק זה, הנוגעות לצו כאמור, ובכלל זה הוראות סעיפים
240, 241, 254ז, 254ח, 254ט ו- 254יא, ויוסיפו לחול על עבודה אסורה כאמור הוראות
סעיף 212 לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה, לעניין צו הריסה בלא הרשעה, ושאר
הוראות פרק י' לחוק העיקרי, כנוסחן ערב יום התחילה, הנוגעות לצו כאמור, ובכלל זה
הוראות סעיפים 213 ו- 250.
(ה)
על-אף האמור בסעיפים-קטנים (א) ו- (ג), בתקופה שמיום התחילה ועד תום שנתיים מהמועד
האמור, על שימוש אסור שהוא שימוש למגורים, אשר החל לפני יום כ"ג באדר
התשע"ז (21 במרס 2017) ונעשה בעבודה אסורה שהיא בניין שבנייתו הסתיימה שנתיים
לפני יום פרסומו של חוק זה, לא יחולו הוראות פרק י' לחוק העיקרי, כנוסחן בסעיף 4
לחוק זה, ויוסיפו לחול על שימוש אסור כאמור הוראות פרק י' לחוק העיקרי, כנוסחן ערב
יום התחילה.
(ו)
בסעיף זה, "עבודה אסורה" ו"שימוש אסור" -
כהגדרתם בסעיף 203 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה.
17.
(א) על-אף האמור בסעיף 254ו לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, עד לקביעת צו
בידי שר האוצר לפי הסעיף האמור, רשאית רשות אוכפת כהגדרתה בסעיף 203 לחוק העיקרי,
כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, לגבות מהמורשע את ההוצאות שהוציאה בפועל לביצוע צו כאמור
באותו סעיף, בדרך שבה גובים חוב אזרחי.
(ב)
על-אף האמור בסעיף 254טו(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, אם במהלך שלוש
השנים שקדמו ליום התחילה נערך סקר נכסים בתחומה של רשות מקומית או סקר עבירות בניה
במרחב תכנון מקומי, והסקר עומד בהנחיות מנהל היחידה הארצית לאכיפה והוגש ליחידה
הארצית לאכיפה ולמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, יראו זאת כאילו הוגש סקר עבירות בניה
ראשון לפי הסעיף האמור לגבי תחומה של הרשות המקומית או מרחב התכנון המקומי, לפי
העניין.
(ג) מי
שכיהן ערב יום התחילה כמנהל היחידה הארצית לאכיפה ומפקחים שהוסמכו לפי הוראות החוק
העיקרי ערב יום התחילה, יראו אותם כאילו הוסמכו לפי הוראות חוק זה, ויהיו נתונות
להם הסמכויות הנתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמפקחים לפי חוק זה, לפי
העניין, ואולם לא תינתן למפקח שהוסמך לפי הוראות החוק העיקרי ערב יום התחילה סמכות
שניתנה בחוק זה למפקח מיוחד, אלא-אם-כן עבר הכשרה מיוחדת כאמור בהגדרה מפקח מיוחד
שבסעיף 203 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה.
(ד) עד
למינוי יועץ משפטי ליחידה הארצית לאכיפה, היוועצות כאמור בסעיף 225(א)(1) לחוק
העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, תיעשה עם מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין או עם
מי שהוא הסמיך לעניין זה מקרב עובדי המחלקה, ואצילת סמכות כאמור בסעיף 232 לחוק
העיקרי, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, תהיה טעונה אישור של אותו אדם.
(ה)
בסעיף זה:
"הנחיות
מנהל היחידה הארצית לאכיפה" - הנחיות שפרסם מנהל היחידה הארצית לאכיפה
באתר האינטרנט של היחידה הארצית לאכיפה;
"היחידה
הארצית לאכיפה", "המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין", ו"מנהל
היחידה הארצית לאכיפה" - כהגדרתם בסעיף 203 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 4
לחוק זה;
"סקר
נכסים" - סקר למיפוי ולמדידה של נכסים שעורכת רשות מקומית מכוח סמכותה
לפי דין."
2. תיקונים עקיפים
בדברי ההסבר נאמר לעניין התיקונים
העקיפים כלהלן:
"סעיף
8
מוצע
לתקן את חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958, ולקבוע
כי פסק-דין לפינוי או לסילוק יד ממקרקעי ציבור שניתן לטובת המדינה, יהיה ניתן
לבצעו בדרך שבה מבוצע צו לפינוי קרקע לפי סעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע),
התשמ"א-1981, ולא דרך ההוצאה לפועל כפי שקבוע היום. תיקון זה מוצע, בין השאר,
בעקבות מסקנות והמלצות הצוות להתמודדות עם פלישות למקרקעי ציבור, בראשות המשנה
לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, אשר הוקם בידי היועץ המשפטי לממשלה בינואר 2012.
סעיף
9
מוצע
לתקן את חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולקבוע בו, בין השאר, כי פסק-דין
לפינוי או סילוק יד ממקרקעי ישראל יבוצע בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה
שנמסרה לחייב, וכי רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך את תקופת הפינוי האמורה בתקופות
נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת. זאת כדי לאפשר גמישות וישימות לביצוע הצווים.
סעיפים
10 ו- 12
מוצע
לתקן את התוספת השניה לחוק סדר הדין הפלילי ואת התוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת
הון, התש"ס-2000, ולעדכן בהן את ההפניות לסעיפים המתאימים בחוק התכנון
והבניה, בהתאם לתיקונים המוצעים בהצעת החוק.
סעיף
11
מוצע
לתקן את חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (להלן: "חוק העבירות
המינהליות"), כדלקמן: מוצע לתקן את סעיף 5 לחוק העבירות המינהליות ולקבוע
בסעיף-קטן (ב1) המוצע, כי מפקחים שיוסמכו לעניין עבירות מינהליות שלפי חוק התכנון
והבניה יהיו תובעים מפרקליטות המדינה (לפי סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי) או
תובעים מטעם ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת (לפי סעיף 258 לחוק
התכנון והבניה). מפקחים כאמור יוסמכו על-ידי שר האוצר הממונה על ביצוע חוק התכנון
והבניה.
סעיף
22 לחוק העבירות המינהליות קובע כדלקמן:
"22.
קנס שהטילו רשות מקומית או תאגיד
קנס
מינהלי שהטיל מפקח שהוא עובד של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם בחוק, או שהוטל
בבית-משפט לעניינים מקומיים או בבית-משפט אחר, עקב הפעלת סמכותו של עובד הרשות
המקומית או התאגיד, ישולם לקופת הרשות המקומית או לקופת התאגיד, לפי העניין."
כיום
סעיף 22 קובע הסדרה שלפיה הרשות שמטעמה נגבה הקנס המינהלי תקבל את הקנס לקופתה.
לאור העובדה שוועדה מקומית לא היתה מוסמכת עד היום לגבות קנסות, מוצע להחליף את
הסעיף האמור ולקבוע כי קנס מינהלי שהוטל על-ידי מפקח שהוא עובד וועדה מקומית ישולם
לקופת אותה ועדה מקומית, תוך שההסדר הקיים ייוותר גם הוא, וכך כל רשות תקבל לקופתה
את הקנסות שנגבו מטעמה. עוד מוצע להוסיף את חוק התכנון והבניה לתוספת הראשונה לחוק
העבירות המינהליות, כדי שיהיה ניתן לקבוע כי עבירה על הוראה מהוראות חוק התכנון
והבניה תהיה עבירה מינהלית. יצויין כי קביעת עבירות אלה כעבירות מינהליות מעלה
שאלות לגבי היחס בין קביעתן כעבירות מינהליות לבין האפשרות להגיע במסגרתן להסדר
מותנה לסגירת תיק בהתאם להוראות סעיף 67א(ג)(1) לחוק סדר הדין הפלילי, ולפיכך יהיה
צורך בקביעת הוראות משלימות לעניין זה. מוצע להוסיף לתוספת הראשונה לחוק העבירות
המינהליות גם את חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981.
סעיף
13
מוצע
לקבוע כי הסעיפים בפרק י' המוצע המתייחסים לצווים, יחולו על צווים שהוצאו מיום
תחילת התיקון המוצע ואילך, ואילו על צווים שהוצאו לפני תחילת התיקון המוצע ימשיכו
לחול הוראות החוק בנוסחם ערב תחילת התיקון המוצע.
סעיף
14
מוצע
לקבוע הוראת מעבר לעניין סעיף 237 המוצע, שלפיה עד לקביעה של שר האוצר, בצו, את
סכום הוצאות ביצוע צו לפי הסעיף האמור, רשאית הרשות האוכפת לגבות מהמורשע את
ההוצאות שהוציאה בפועל לביצוע צו כאמור באותו סעיף, בדרך שבה גובים חוב אזרחי. עוד
מוצע לקבוע הוראת מעבר לעניין סעיף 257ד(ב) המוצע, שלפיה אם במהלך שלוש השנים
שלפני תחילתו של התיקון המוצע נערך סקר נכסים בשטח השיפוט של רשות מקומית או סקר
של עבירות בניה במרחב תכנון מקומי, והסקר עומד בהנחיות מנהל היחידה הארצית לאכיפה
והוגש ליחידה הארצית לאכיפה ולמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, יראו זאת כאילו הוגש סקר
עבירות בניה ראשון לפי הסעיף האמור לגבי שטח השיפוט של הרשות המקומית או מרחב
התכנון המקומי, לפי העניין."
הוספת סעיף 6א לחוק לתיקון סדרי
הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958. סעיף 6א שהוסף על-פי תיקון מס'
116 קובע כדלקמן:
"6א.
ביצוע פסק-דין לטובת המדינה לפינוי או לסילוק יד ממקרקעי ישראל (תיקון
התשע"ז)
ניתן
לטובת המדינה פסק-דין לפינוי או לסילוק יד ממקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד:
מקרקעי ישראל, שהם מקרקעין המיועדים לפיתוח, והפך לסופי, יהיה ניתן לבצעו בדרך שבה
מבוצע צו לפי סעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981, ויחולו
לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 5 ו- 5א לחוק האמור, בשינויים המחוייבים, ובלבד
שניתנה למי שניתן נגדו פסק-הדין התראה על ביצוע פסק-הדין 21 ימים לפחות לפני מועד
הביצוע; לעניין סעיף זה, "מקרקעין המיועדים לפיתוח" - מקרקעין
הכלולים בתחומה של תכנית בת-תוקף כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965,
שניתן להוציא מכוחה היתר בניה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת, ברבע משטח התכנית
לפחות, ושייעודם בתכנית כאמור הוא למגורים, לתעשיה, למלאכה, למסחר, למלונאות או
לדרך (בסעיף זה: "הייעודים העיקריים") או לייעוד של מיתקני תשתית
או תשתיות לאומיות, כהגדרתם בחוק האמור, הנדרשים למימוש התכנית שבה נקבעו הייעודים
העיקריים."
תיקונים בחוק סדר הדין הפלילי -
סעיף 67(ג)ד - תוספת שניה, רביעית וחמישית.
סעיף 67ג לחוק סדר הדין הפלילי
(נוסח משולב), התשמ"ב-1982 קובע כדלקמן:
"67ג.
תנאי ההסדר (תיקונים: התשע"ב (מס' 3), התשע"ד (מס' 3), תיקון:
התשע"ז)
(א) תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:
(1) תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף
61(א)(2) לחוק העונשין, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו
בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות
בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם; בוצעה עבירה
בבניין לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, על-ידי בני זוג שהם בעלי הבניין
ומינהלים משק בית משותף, לא יוטל על בני הזוג יחד סכום העולה על הסכום האמור.
(2) תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף
61(א)(2) לחוק העונשין, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא
תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי סעיף 67ו;
(3) התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט
בהסדר ולא תעלה על שנה;
(4) עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות
ביצוע שירות לציבור כהגדרתו בסעיף 71א(1) לחוק העונשין, והימצאות בפיקוח קצין מבחן
לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל
לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן - שלא
תעלה על 18 חודשים;
(5) נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב
העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, ובלבד שיש זיקה
עניינית בין התנאי ובין העבירה שבוצעה, והכול לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על
שנה, ובמקרים מיוחדים כמפורט בתוספת החמישית - לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
(ב) לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה,
בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים בסימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין.
(ג) בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא-אם-כן ההסדר
הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.
(ד) תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגביה, ויועבר על
ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה ואולם אם הגורם האחר
הוא וועדה מקומית לתכנון ולבניה כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965,
או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה כהגדרתה בפרק י' לחוק האמור ישולם התשלום ישירות
לקופת הוועדה המקומית או הרשות המקומית כאמור, לפי העניין."
פרט (19) ו- (21) לתוספת השניה
לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 קובעים כדלקמן:
"(1)
עבירות לפי סעיפים 189, 190, 192, 194, 196, 223, 334, 336 רישה, 379, 380, 447
זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, 452, 494 ו- 496 לחוק העונשין,
התשל"ז-1977 ולמעט עבירות כאמור, שנעברו כלפי בן משפחה; לעניין זה, "בן
משפחה" - כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991;
(2) עבירות לפי חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, בסייגים
האמורים בסעיף 11ה לחוק האמור;
(2א) עבירות לפי סעיף 63 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008,
בסייגים האמורים בסעיף 70 לחוק האמור;
(3) עבירות לפי סעיף 61(ג), (ד) ו- (ה) לחוק זכות יוצרים,
התשס"ח-2007;
(4) עבירות לפי סעיף 3 לפקודת סימני סחורות;
(5) עבירה לפי סעיף 23(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, מחמת
הפרה של סעיפים 17 או 18 לחוק האמור או של צו שניתן לפי סעיף 17 האמור;
(6) עבירות לפי סעיף 60 לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש),
התשל"ב-1972;
(7) עבירות בשל העברת חזקה, סיוע לקבל חזקה וקבלת חזקה, לפי סעיף
108 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972;
(8) עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969;
(9) עבירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965;
(10) עבירות לפי חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי"ד-1954;
(11) עבירות לפי פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות;
(12) עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;
(13) עבירות לפי חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984, בסייגים
האמורים בסעיף 21א לחוק האמור;
(14) עבירה לפי סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים,
התשמ"ח-1988, בסייגים האמורים בסעיף 8 לחוק האמור;
(15) עבירה לפי סימן א1 לחוק המים, התשי"ט-1959;
(16) עבירה לפי חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג-1993,
שנעברה ברשות היחיד של הקובל;
(17) חוק צער בעלי חיים, התשנ"ד-1994, בסייגים האמורים בסעיף
15 לחוק האמור;
(18) חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, בסייגים האמורים
בסעיף 15ב לחוק האמור;
(19) עבירה
לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בנוגע להתקנת צלחת קליטה
כמשמעותה בפרק ב'2 סימן ב' לחוק הבזק, תשמ"ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף
266ב;
(20) עבירה לפי
חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ"ג-1983, בסייגים האמורים בסעיף
11א;
(21)
עבירה לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בנוגע למיתקן גישה
אלחוטית כמשמעותו בפרק ו' סימן ה' לחוק הבזק, התשמ"ב-1982, ובסייגים האמורים
בסעיף 266ג לחוק התכנון והבניה."
התוספת הרביעית קובעת כדלקמן:
"תוספת
רביעית (סעיף 67א(א))
תובע
לפי פסקה (3) להגדרה "תובע"
1. מי
שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי סעיף 12, להגיש כתב אישום בעבירה לפי חוק
התכנון והבניה והוא מפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה.
2. מי
שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי סעיף 12, להגיש כתב אישום לפי חיקוק מהחיקוקים
ששר הכלכלה ממונה על ביצועם
תובע
בכיר לפי פסקה (3) להגדרה "תובע בכיר"
מנהל
המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בכיר שהוא הסמיך לכך התובע
הראשי במשרד הכלכלה או תובע בכיר במשרד הכלכלה שהוא הסמיך לכך."
התוספת החמישית קובעת כדלקמן:
"1.
פסילת רישיון נהיגה; הפקיד אדם רישיון שנפסל, יקבל אישור קבלה על הרישיון שהפקיד.
2. הפקדת כלי ירייה המוחזק בידי אדם למשמרת בתחנת משטרה הקרובה
למקום מגוריו או למקום עסקיו; הפקיד אדם כלי ירייה למשמרת יקבל אישור קבלה על כלי
הירייה שהפקיד.
3. התחייבות שלא להיכנס למקום או שלא להיות בקשר עם אדם מסויים.
4. כתיבת מכתב התנצלות לנפגע העבירה.
5. הסכמה להשמדה או לחילוט של חפץ הקשור לעבירה, האסור בהחזקה לפי
כל דין.
6. השבת חפץ בעין לנפגע העבירה או תיקון חפץ שניזוק בעבירה.
7. לעניין עבירות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בתיקים
המנוהלים על-ידי תובע המנוי בפרט 1 בתוספת הרביעית:
(1) הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא
היתר או בניגוד לתנאי היתר;
(2) הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע
פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את שלום
הציבור או את בטיחותו אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט
לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי;
(3) הפסקת עבודה במקרקעין הנעשית בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר,
או הפסקת שימוש במקרקעין הנעשה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר או הנעשה בניגוד
לתכנית;
(4) התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר, להיתר או
לתכנית. פעל החשוד ביעילות לביצוע ההתאמה והימשכות ההליכים לא היתה בשליטתו, רשאי
התובע להאריך את התקופה לקיום התנאי, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנתיים.
8. הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסויים, בהליך
משמעתי על-פי דין, ואולם אם כלל העונש קנס או שלילת משכורת, לא יעלה העונש האמור
על הסכום בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; תנאי כאמור לא ייקבע בהסדר אלא בהסכמת
הגורם המוסמך לפתוח בהליך המשמעתי.
9. התפטרות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסויים.
10. אימוץ נהלים פנימיים מחייבים בכתב, לרבות לעניין מנגנוני פיקוח
ובקרה, שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות; התובע יאשר נהלים כאמור לאחר
התייעצות עם גורמים מקצועיים הנוגעים בדבר.
11. בעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968
(בתוספת זו: "חוק רישוי עסקים"):
(1) התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, ובלבד
שאם העסק נסגר בצו מינהלי או שיפוטי בשל העבירה לכאורה, לא תעלה התקופה הכוללת של
הפסקת העיסוק על 30 ימים;
(2) התחייבות להימנע מפעולות מסויימות שיפורטו בהסדר, לתקופה שלא
תעלה על 30 ימים; לא ייקבע תנאי לפי פרט זה אלא בהסדר שייערך בתוך שישה חודשים
מיום גילוי העבירה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים.
12. התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא
רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין כמשמעותם בחוק רישוי עסקים, או בניגוד לתנאי
הרישיון, והכול בין עסק שבשלו נחשד האדם בעבירה ובין עסק אחר, ושלא להעביר לאחר את
הבעלות או החזקה בעסק, אלא-אם-כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין
לניהול עסק זה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים.
13. פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה, שהחשוד מחזיק בו
שלא כדין.
14. לעניין עבירות בתיקים המנוהלים על-ידי תובע המנוי בפרט 2
בתוספת הרביעית:
(1) תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה;
(2) היה החשוד תאגיד או ארגון - נקיטת הליכים משמעתיים על-פי דין
כלפי נושא משרה שהיה אחראי לביצוע העבירות;
(3) התחייבות להעביר ליחידת האכיפה המופקדת על התחום במשרד הכלכלה,
באופן ובמועדים שתורה היחידה, דיווח בהתאם לסמכויות משרד הכלכלה באשר למילוי אחר
הוראות החוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו, והמצאת אישור רואה חשבון או עורך-דין בדבר
עמידה בתנאי החוק;
(4) החזרה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם
הפרות."
חוק העבירות המינהליות,
התשמ"ו-1985 - תיקון סעיפים 1א, 22, הוספת סעיף 35א, הוספת סעיף בתוספת
הראשונה
סעיף 1א לאחר התיקון קובע כדלקמן:
"1א.
הגדרות (תיקונים: התשס"ג (מס' 2), התשע"ז (מס' 3))
בחוק
זה:
"בית-המשפט" - בית-משפט שלום, בית-משפט לעניינים
מקומיים או בית-דין אזורי לעבודה, לפי העניין;
"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977;
"חוק התכנון והבניה" - חוק התכנון והבניה,
התשכ"ה-1965;
"חוק סדר הדין הפלילי" - חוק סדר הדין הפלילי
(נוסח משולב), התשמ"ב-1982;
"תובע" - כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין
הפלילי."
סעיף 22 לחוק לאחר התיקון קובע
כדלקמן:
"22. קנס
שהטילו רשות מקומית, וועדה מקומית עצמאית או תאגיד
קנס
מינהלי שהטיל מפקח שהוא עובד של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם בחוק, שהטיל מפקח
מטעם וועדה מקומית עצמאית כאמור בסעיף 35א(2)(ב) או שהוטל בבית-משפט לעניינים
מקומיים או בבית-משפט אחר, עקב הפעלת סמכותו של עובד הרשות המקומית או התאגיד או
המפקח מטעם הוועדה המקומית כאמור, ישולם לקופת הרשות המקומית, לקופת התאגיד או
לקופת הוועדה המקומית, לפי העניין."
סעיף 35א שהוסף בתיקון 116 קובע
כדלקמן:
"35א. תחולה
על עבירות לפי חוק התכנון והבניה
הוראות
חוק זה יחולו על עבירות לפי חוק התכנון והבניה שהן עבירות מינהליות, בשינויים
המחוייבים ובשינויים אלה:
(1) סמכויות
הוועדה לפי חוק זה יהיו נתונות לועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
(2) על-אף
האמור בסעיף 5, מי שימונה למפקח לפי חוק זה לגבי אותן עבירות יהיה אחד מאלה:
(א) מפקח
מיוחד כהגדרתו בפרק י' לחוק התכנון והבניה;
(ב) לעניין
עבירות שנעברו בתחום מרחב תכנון של וועדה מקומית עצמאית - עובד של הוועדה המקומית,
או של הרשות המקומית שהיא וועדה מקומית לפי סעיף 18 לחוק התכנון והבניה, העומד
בראש היחידה העוסקת בפיקוח על הבניה באותה וועדה מקומית או רשות מקומית, לפי
העניין (בסעיף זה: "מנהל הפיקוח"); לעניין זה, "מרחב
תכנון" ו"וועדה מקומית עצמאית" - כמשמעותם בחוק התכנון
והבניה;
(3) הסמכויות
הנתונות לפי חוק זה לתובע יהיו נתונות לאחד מאלה, לפי העניין:
(א) לעניין
עבירות שבסמכותו של מפקח מיוחד כאמור בפסקה (2)(א) להטיל קנס בשלהן, ולעניין הגשת
כתב אישום בשל אותן עבירות - תובע במחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כהגדרתה בפרק י'
לחוק התכנון והבניה;
(ב) לעניין
עבירות שבסמכותו של מנהל הפיקוח להטיל קנס בשלהן ולעניין הגשת כתב אישום בשל אותן
עבירות - תובע מטעם הוועדה המקומית העצמאית."
לתוספת הראשונה יתווסף בטור
בסופו:
"תיקון
מס' 22, תשע"ז-2017
חוק
התכנון והבניה, התשכ"ה-1965."
סעיף
55 לאחר התיקון קובע כדלקמן:
"55.
צו הפסקה מינהלי (תיקון התשע"ז)
(א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בשמורת טבע או בגן לאומי מתבצעת
פעולה הטעונה רישוי או היתר לפי כל דין, למעט לפי חוק התכנון, ללא רישוי או היתר
כנדרש או בניגוד להם, רשאי הוא להוציא צו הפסקה מינהלי, למי שאחראי לביצוע הפעולה
או למי שבא מטעמו, ולהורות לו להפסיק מייד את הפעולה (להלן: "צו הפסקה
מינהלי").
(ב) לעניין עבודת בניה המתבצעת בשמורת טבע או בגן לאומי בלי היתר
לפי חוק התכנון או בניגוד לתנאי היתר, רשאי המנהל לפעול בהתאם לסמכויות המוקנות לו
בסעיף 233 לחוק התכנון.
(ג) לא יוציא המנהל צו הפסקה מינהלי כאמור בסעיף-קטן (א), אלא לאחר
שעברו 10 ימים מהיום שבו הוא הודיע לרשות המוסמכת הנוגעת בדבר לפי כל דין לעניין
הרישוי או ההיתר, על כוונתו להוציא צו הפסקה מינהלי, והרשות לא נקטה צעדים ממשיים
על-פי סמכויותיה להפסקת הפעולה."
חוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000
בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 בתוספת הראשונה, בפרט 18(ג)
במקום "עבירה של ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין בלא היתר או בסטיה מהיתר לפי
סעיף 204" יבוא "עבירה לפי סעיף 243".
חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000
בתוספת הראשונה, בפרט 10(א) במקום "עבירות ועונשין" יבוא
"פיקוח, אכיפה ועונשין".
