צירוף מסמכים לערעור - "הוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת"

החלטה

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) מטילות על יוזם ההליך הערעורי את החובה לצרף לערעור את העתקי המסמכים עליהם הוא מבקש להסתמך אשר "הוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת" (ראו: תקנה 134(ב)(2) לתקנות אלה). ודוק, בעל דין רשאי להגיש לערכאת הערעור מסמכים המיועדים להוכיח עניין שבעובדה, רק אם אלה התקבלו כראיה כדין בערכאה הדיונית או שניתנה בבית המשפט שלערעור החלטה מפורשת המתירה את הגשתם כראיה (ראו: תקנה 144 לתקנות סדר הדין האזרחי; הנחיה 7(ב)(3) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון; להרחבה ראו: עע"מ 1418/21 ציקורל המרה בינלאומית בע"מ נ' רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, פיסקה 2 (6.6.2021); יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי מורה נבוכים 491 (2021)).

מבלי להכריע בשאלת צירופו של פסק הדין הקנדי כמוצג בהליך דנן, הרי שאין מקום להגיש תרגום של פסק דין זה, ללא שהוגשה קודם לכן בקשה מתאימה להוספת ראיה בערעור, וזאת משום שזה כלל לא הוצג בפני הערכאה הדיונית (ראו: ע"א 1700/16 עמותת כספי הצדקה צור באהר נ' סאלם אלטרש, פיסקה 1 (18.4.2017)).

נוכח האמור, הבקשה נדחית. המערערת רשאית להגיש בקשה לצירוף ראיה חדשה בהליך, וככל שזו תוגש, היא תטופל בהתאם לכללים המקובלים.

בנסיבות העניין, המערערת תישא בהוצאות הנאמן בסך של 250 ש"ח.

ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"א (‏27.7.2021).