דיני העקיבה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה

לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

לראשונה על מדף הספרות המשפטית, ספר יחיד וייחודי הבוחן ומנתח סוגיה שעיקריה נגזרות בעיני מקורות משפטיים שונים כמובהר להלן.

עיקריה של תורת העקיבה הוטבעו מקדמת דנא ולאורך כל פסיקות בתי-המשפט כך:

"מקום שנמסרו או שהוצאו נכסים מידי בעליהם החוקיים בנסיבות המורות לכאורה שקניין הבעלות החוקי לא הועבר למקבליהם, רשאים הבעלים לדרוש השבת הנכסים, אלא-אם-כן הגיעו לחזקת המחזיק בהם בתום-לב ובתמורה. זכותו של התובע במקרים אלה היא חפצית ולא אישית, בין בחוק ובין ביושר. בדיני היושר זכאי היה התובע לעקוב אחרי מעות שנלקחו ממנו, כל אימת שמעות אלו הוטבעו בחותמת של נאמנות מפורשת או נאמנות בכוח, שמקורה ביחסי אמון בחיוב שביושר, ולפי עקרונות המשפט המקובל זכאי היה התובע לעקוב אחרי נכסיו ולתבעם בתביעת נזיקין (על עיכוב או גזילה) או בתביעה מעין חוזית על כסף ששולם ונתקבל. אך תנאי יסודי בכל המקרים ללא יוצא מן הכלל היה שאפשר לזהות את הרכוש בעין או לעקוב אחריו ולגלותו בגלגוליו השונים. פירוש הדבר, שאם הרכוש שנגזל או שהוצא ברמאות פשט צורה ולבש צורה אפשר היה בכל זאת לדרשו חזרה בצורתו האחרונה, לפי שנאמר על הרכוש המקורי שנתגלגל ברכוש המצוי על ידי שינוי צורה."

ובהמשך:

"בית-המשפט יצווה להשיב לבעליהם נכסים, לרבות מעות, באמצעות צווי עקיבה בשני מקרים, היינו: כשנשללו הנכסים מאת בעליהם ללא חוק, והם ניתנים לזיהוי בכל צורה שבה נתגלמו, אלא-אם-כן הגיעו לידי מי שרכשם בתום-לב ובתמורה; שנית, כשקיימים יחסי אמון, או כשנוצרה נאמנות..."

תורת העקיבה במשפט הישראלי נבחנה ונותחה בספר ייחודי זה במסגרת שערים שונים בהם הובאו מאות תמציות ההלכה הפסוקה, דברי הסבר, הדינים השונים ועוד.

הספר מונה 11 שערים: שער א': כללי; שער ב': תורת העקיבה ונכסי מקרקעין; שער ג': תורת העקיבה ודיני הנאמנות; שער ד': תורת העקיבה ודיני השליחות; שער ה': תורת העקיבה וחוק המכר, התשכ"ח-1968; שער ו': תורת העקיבה ודיני חוזים; שער ז': חוק המשכון ודיני העקיבה; שער ח': חוק השומרים ודיני העקיבה; שער ט': ירושה ודיני העקיבה; שער י': מיטלטלין ובכלל זה רכב, כספים ועוד ודיני העקיבה; שער י"א: חדלות פירעון ודיני העקיבה.