דיני תאגידים-חברות - תביעה להסרת או מניעת קיפוח - סעיף 191 לחוק החברות

לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 {ייקרא להלן: "חוק החברות"}, קובע כי אם "התנהל עניין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו".

הוראה משלימה קבועה בסעיף 192(ב) לחוק החברות הקובע כי "בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים". הוראה דומה לזו שבסעיף 191 לחוק החברות הופיעה עוד בסעיף 235 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983.

בשלב הראשון, תובע הטוען לקיפוח יידרש להראות כי ההנפקה, למשל, מעלה "סימן שאלה רציני וחשד ממשי שאין זו פעולה בתום-לב ולטובת החברה". זאת, לצד הצגת אינדיקציות בדבר אי-נאותות המחיר שנקבע למניות בהנפקה ביחס לערכן הריאלי. בדומה לפועלו של הכלל "הדבר מעיד על עצמו" הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין, ככל שיוכיח הטוען כי בהתחשב במכלול הנסיבות נראה שההנפקה לא נעשתה בתום-לב ולא לטובת החברה - הגם שפרטיו המדוייקים של המקרה אינם ברורים ואינם ידועים דיים, יועבר נטל השכנוע אל הנתבע.

בשלב השני, אם יצלח התובע את משוכת השלב הראשון, יידרש הנתבע להוכיח, על-פי מאזן הסתברויות, כי ההנפקה, למשל, לא יצרה בפועל את קיפוח המיעוט הנטען {ע"א 7276/18 עזבון המנוחה פלונית נ' מדינת ישראל המרכז לבריאות הנפש "מעלה הכרמל" (02.03.21); עע"מ 1798/20 עמותת פורום המזרח התיכון ישראל נ' עיריית תל-אביב-יפו (07.01.21)}.

הספר מנתח את העילות השונות והסעדים השונים ובכלל את "ארגז הכלים" הבלתי-מוגבל העומד ברשות בית-המשפט בבואו להכריע בתביעות למניעת או הסרת קיפוח ובכלל זה סעדים כגון היפרדות, כפיית רכישה, העברת מניות, פיצויים בגין הפרת חובת הגילוי ועוד.

הספר מכיל דברי הסבר לרבות דברי מלומדים וגישות ופסיקות שונות של בתי-המשפט בכל השאלות הנוגעות לקיפוח.