פסלות בורר - מבט עיוני ומעשי

בעשורים האחרונים, מוסד הבוררות צבר תאוצה משמעותית בישראל ובעולם כולו, בהיותו מנגנון אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים. יתרונותיו הרבים, ובהם גמישות ההליך, היכולת לבחור את הבורר המתאים לסכסוך הספציפי, והאפשרות לקיים הליך מהיר ויעיל יחסית, הפכו אותו לאטרקטיבי עבור צדדים רבים המבקשים להימנע מההליך המשפטי המסורתי.

עם-זאת, ככל שגובר השימוש בבוררות, כך עולות שאלות מהותיות באשר להיבטים שונים של ההליך, ובפרט לגבי הערובות הדיוניות והמהותיות להגינותו.

אחת הסוגיות המרכזיות והמורכבות בתחום זה היא שאלת פסילתו של בורר. סוגיה זו מעלה דילמות משפטיות, אתיות ומעשיות, הנוגעות לליבת ההליך הבוררי ולמהותו. מחד גיסא, עומד העיקרון הבסיסי של אוטונומיית הרצון של הצדדים, המתבטא בבחירת הבורר ובהסכמה להכפיף את עצמם להכרעתו. מאידך גיסא, ניצבת החובה להבטיח הליך הוגן, נטול פניות ומשוחרר מכל חשש לניגוד עניינים או להטיה כלשהי מצד הבורר.

חיבור זה מבקש להתמודד עם הסוגיה המורכבת של פסילת בורר בישראל, תוך השוואה לדיני פסילת שופטים. הבעיה המרכזית הנדונה במחקר זה היא כיצד מאזנים בין הצורך לשמור על יציבות הליך הבוררות ועל כיבוד בחירת הצדדים, לבין ההכרח להבטיח את טוהר ההליך ואת אמון הציבור במערכת הבוררות.

שאלה זו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שהבוררות מהווה חלופה להליך השיפוטי הרגיל, ועל-כן יש חשיבות מכרעת להבטחת הגינותה ותקינותה.

החידוש המרכזי בספר זה טמון במיפוי הנרחב והמעמיק שנעשה בנושא פסילת בוררים בישראל. לצורך כך, נערכה סקירה מקיפה של פסקי-דין רלבנטיים. מיפוי זה איפשר זיהוי של תמות מרכזיות ומגמות משפטיות בהתפתחות הדין בנושא פסילת בוררים. בין התמות שזוהו ניתן למנות את השאלה של מידת ההוכחה הנדרשת לצורך פסילת בורר, היקף שיקול-הדעת של בית-המשפט בהחלטה על פסילה, והשפעת מעמדו של הבורר (למשל, בורר מוסכם לעומת בורר שמונה על-ידי בית-המשפט) על הנטיה לפסול אותו.

חשיבותו של ספר זה נובעת מכמה היבטים מרכזיים:

ראשית, הבוררות, כאמור, מהווה דרך אלטרנטיבית להליך המשפטי המסורתי, ועל-כן יש חשיבות רבה לבחינה מעמיקה של כל היבטיה, ובפרט של אלה הנוגעים להגינות ההליך ולאמון הציבור בו.

שנית, למרות חשיבותה של סוגיית פסילת הבורר, היא טרם זכתה לדיון מקיף ושיטתי בספרות המשפטית הישראלית.

שלישית, המיפוי הנרחב שנערך במסגרת ספר זה מאפשר לזהות מגמות ותמות מרכזיות בפסיקה, ובכך לספק תמונה מקיפה ועדכנית של המצב המשפטי בתחום זה.