"גניבת עין" במשפט הישראלי - מבט עיוני ומעשי

לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

עוולת גניבת עין מתמקדת במניעת מצב שבו אדם אחד מנסה להטעות לקוחות פוטנציאליים לחשוב שמוצר, שירות או עסק שהוא מציע קשורים או מזוהים עם מוצר, שירות או עסק של אחר.

עוולת גניבת עין מותנת בהוכחת שני יסודות מצטברים: המוניטין שרכש היצרן, והחשש הסביר להטעיה של הציבור כי השירות או הנכס שמציע הנתבע הם למעשה שירות או נכס של התובע.

על אלה מתווספים שני מבחנים כלליים: בחינת הנסיבות הכלליות הנוגעות לעניין, ומבחן השכל הישר.

כפי שנראה במסגרת חיבור מקיף זה, על-מנת לקבוע כי בוצעה עוולה של גניבת עין, על התובע הטוען כי העוולה בוצעה כלפיו להוכיח כי מוצריו או השירות שהוא נותן הם בעלי מוניטין; להוכיח כי קיים לסימן המסחר הרשום מוניטין; כי הזכות במוניטין שייכת לו וכי שימוש הנתבע בסימן המסחר יצר סיכון ממשי שהציבור יוטעה לחשוב שהמוצרים תחת סימן המסחר הם של התובע.

בכל אלה ועוד עוסק חיבור מקיף זה הכולל גם הסברים מפורטים ודוגמאות מהפסיקה.